הפקת אירוע

העניין ההוא עם התוכנית המדעית והתוכנית האמנותית

לפני כמה ימים השתתפתי בכנס רפואי, לא בתפקיד רופא, אלא כאורח ההפקה. היה איזה עניין עם שיתוף אמנים בכנס הווירטואלי, משהו שקשור לתוכן, לא ניכנס לסיפור. אבל בהמשך להתקרבות ביננו, עוד מהפעם שעברה, אשתף אתכם בלבטים שמארגן כנס מתחבט בהם. זה קורה כל אימת שהוא נשאל על ידי הלקוח "מה עם התוכנית האמנותית?"  הרי כולכם שותפים למאזן הקבוע שבין עלות לתועלת, בכל חלק של התקציב שאינו נוגע לנושא הכנס. אז בואו ונבדוק מה העניין הזה עם תכנית אומנותית לכנס מקצועי.

במה שונה כנס ווירטואלי מכנס פרונטלי?

כנס אונליין שונה מכנס המפגיש אורחים מאותו עניין ורקע, בעיקר בריחוק ובתמצות. לכאורה בכנס ווירטואלי לא צריכה להתקיים דילמה, מתחברים לאינטרנט, מקדישים כמה שעות מרוכזות לנושא הנדרש, מנמנמים קצת, משתתפים קצת וחוזרים לנטפליקס. ההחלטה בכנס שבו נכחתי הייתה להתקדם צעד ולשבץ בכנס הווירטואלי תכנית אמנותית. הכנס הזמין קומיקאי כמנחה. הוא התבקש לבצע כארבע פריצות בין חלקי הכנס ופינאלה קומי בסופו. כדי לשוות לאירוע אותנטיות, הקטעים תוכננו להתבצע על במה קטנה באולפן המרכזי בו נכחו כעשרים משתתפים. חששתי שמלאכת המנחה תקשה כי הקהל הרי מרוחק ואילם במרחבי הרשת והקרובים, אלו שבאולפן, מספרם מזערי. אבל התגובות היו טובות, מסתבר שעם המאמץ שהשקיעו חברי בקלידוסקופ זה הצליח.

איך נמדדת הצלחה של כנס?

אז מה הנחה את ההפקה ואת צוות ההיגוי שהורכב מרופאים בעלי העזה? אני מניח שהרצון להצליח הוא המניע המרכזי. איך נמדוד הצלחה? האם במספר משתתפים בכנס? או במחמאות למארגנים? אני חושב שכל המדדים נכונים. אם העובדה שתוכנית הכנס שפורסמה מראש הכילה בנוסף למרצים מבוקשים, נושאים שברומו של עולם ופאנלים שטומנים בהרכב המשתתפים בהם ויכוח משובח, גייסה את רוב חברי האיגוד לנכוח או שהקומיקאי הזה מהטלוויזיה שסיקרן אותם. העיקר שהצטרפו. הקשבתי לתגובות. למדתי שהבחירה של הצוות המדעי לקצר מאד את ההרצאות ולהגדיל את הזמן לאינטראקציה עם הקהל, הייתה משמעותית מאד.

למדתי גם ששיבוצו של הקומיקאי כמנחה , גרמה לסקרנות של המשתתפים, למה שהוא מכין להם בקטע ההנחיה הקומי הבא. אבל ההסכמה הרחבה ביותר לגבי תוכנית אומנותית לכנס מקצועי הייתה לגבי ההחלטה של המנחה ליצור קטעים אותנטיים שדיברו בשפה של משתתפי הכנס והשימוש שעשה בדמויות מפורסמות מוותיקי האיגוד. כולם הסכימו ש"זה היה מרענן". נכון, חלק מההצלחה בגיוס משתתפים, במשך ההאזנה והתגובה לתכנים, נובע מהצורך להשתייך ומהנאמנות לחברים ולאיגוד, אבל אני חושב שחלק לא מבוטל נובע מחדשנות ויצירתיות.

תחשבו על העובדה שמסגרת אקדמית נוקשה מקצרת משכי הרצאה כי הם מבינים שהקהל לא יכול להתמקד מול מסכים בלי הפסקה שעל רצף רציני מאד שבו אנשים חכמים דנים בעניינים שברומם של חיים, מגיע קומיקאי, צוחק על הכול והפלא ופלא , זה אפילו עוזר להם לחזור לריכוז מוצלח בקטע המדעי הבא.

אותי זה לא מפתיע, הרי שייקספיר כבר נתן לזה שם "אתנחתא קומית".

זה לא אומר שכל כנס צריך להחזיק קומיקאי בית. האמנות מספקת לנו אוויר לנשימה שאנו צורכים כדי להתמודד עם המרוץ הזה של החיים. מוסיקאים, שחקנים וזמרים יכולים לרפד את השגרה בצחוקים והנאות. אנחנו צריכים רק לערוך את הכנס, או הוועידה שלנו, ממקום של פתיחות, חדשנות ויצירתיות.

השירותים שלנו

שתפו את המאמר

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest
Share on print
Share on email